מאזן או מאזן כללי הוא מסמך חשבונאי פיננסי שחברות מציגות בהזדמנויות מסוימות (רבעון, חצי שנתי או שנתי) כאשר הוא משקף את המצב הכלכלי והפיננסי של החברה בזמן מסוים. אלה יכולים לעזור לנו לדמיין בבירור את מצבה של חברה כדי שנוכל לחזות את ההתפתחות העתידית של החברה ובתמורה האם הם מנהלים נכון את הון בעלי המניות שלהם. בואו נראה כיצד נוכל לפרש את המסמכים הללו ובאילו יחסים אנו יכולים להשתמש כדי לנתח אותם.
מהו מאזן/מאזן כללי?
מאזן או מאזן כללי הוא א מסמך חשבונאות פיננסית שחברות מייצרות משקף את המצב הכלכלי ואת הנכסים ממנו בתאריך מסוים. מסמכים אלו מוכנים מעת לעת ומאפשרים לנו לדעת את מצב הנכסים והכספים נוכח בחברה. מאזן מורכב משלושה מרכיבים מרכזיים:
- נכסי החברה.
- ההתחייבויות של החברה.
- הון עצמי.
חברות צריכות לשאוף להבטיח שרכיבי המאזן יישמרו ב איזון בריא. הנכסים של חברה חייבים תמיד להתאים לסכום הון המניות שנוסף לשווי ההתחייבויות. אנו יכולים לראות את המסמכים הללו במיוחד כאשר הם מוצגים תוצאות רבעוניות, המשמשים אסמכתא למשקיעים לדעת אם מניית החברה נהנית מא יתרה במאזנים שלהם ובתמורה לקבוע אם הוא מוערך יתר על המידה, מוערך בחסר או הכיוון העתידי שהוא יכול לקחת.
כיצד לפרש מאזן.
בהתחלה אנחנו עלולים להרגיש די המומים כשאנו רואים כמות כה גדולה של נתונים מקובצים יחד במסמכי המאזן של החברה, אבל זה קל יותר ממה שזה נראה. ראשית עלינו להסתכל על החלק שאומר לנו את נכסים שבבעלות החברה (נכסים) ו - כיצד מומנו הנכסים (ההתחייבויות) הללו?. בנכסים אנו יכולים להבדיל בין אלה שהם שוטפים לאלה שאינם שוטפים, המובדלים בעיקר על ידי תקופת קבע ברשות החברה. אם הנכסים יישארו בחברה עבור פחות משנה (כפי שקורה עם האוצר, מניות החברה או חובות לטובת) נחשבים נכסים שוטפים. מצד שני, אם הם יישארו בחברה עבור יותר משנה (כפי שקורה בהשקעות לטווח ארוך, מכונות או כלי רכב, בניינים...) נחשבים נכסים לא שוטפים. הבא יש לנו את התחייבויות, ששייכים ל חובות של החברה מול בנקים, נושים או אחרים. אנו יכולים להבדיל בין שני סוגים כפי שראינו בנכסים; ה התחייבויות שוטפות, התואמים ל חובות שפשילו תוך פרק זמן קצר (פחות משנה) או התחייבויות שוטפות שאינם, התואמים ל חובות לפירעון לאורך תקופה ארוכה. יחד עם ההתחייבויות אנו יכולים גם לראות את שווי החברה, התואם את המשאבים העצמיים של החברה. השווי הנקי נובע מההפרש בין הנכסים וההתחייבויות של החברה.
רכיבי מסמך מאזן עסקי.
על ידי קריאת מאזן של חברה בזווית העין נוכל לראות נתונים חשובים, כגון הערך הכולל של הנכסים, שווי החובות יחד עם תאריכי התפוגה שלהם, יתרות בחשבון, אוצר והון מניות...כל הנתונים הללו נאספים לפי קבוצות, שמסווגות לפי הנזילות של כל אחת מהן.
היחסים החשובים ביותר למאזן.
על מנת למדוד את מאזני החברה, ישנם אלפי יחסים ומדדים בהם אנו יכולים להשתמש כדי למדוד את הבריאות הפיננסית של חברה. להלן אנו הולכים לפרט את אלו שאנו רואים כשימושיים ביותר בעת ניתוח מאזן/מסמך מאזן כללי:
1. מינוף פיננסי.
המינוף הפיננסי של חברה נובע מחלוקת ה סך התחייבויות החברה חלקי סך הנכסים. החישוב הזה אומר לנו מה אחוז מהנכסים מומן במשאבים חיצוניים. מינוף פיננסי גבוה יכול להוות תמרור אזהרה, שכן הוא יכול להצביע על כך שהחברה דורשת הון חיצוני רב כדי לתפקד. אם החישוב עולה על אחד, הוא אומר לנו שהחברה חבה יתר על המידה, מה שאומר לנו שלחברה יש מאזנים בלתי סבירים בעתיד.
2. סך החוב.
החוב של חברה נובע מ מחלקים את סך ההתחייבויות בשווי הנקי של החברה, שמספרת לנו את הקשר בין גודל ההתחייבויות להון העצמי של החברה. מומלץ שרמת החוב של חברה תהיה מתחת לגיל 1, מה שיעיד לנו שסך הכל של ה החובות של החברה נמוכים מהכספים של החברה, אירוע נדיר בחברות.
3. נזילות כללית.
יחס הנזילות הכללי מאפשר לנו למדוד את כושר הפירעון של חברה בפרק זמן קצר. יחס זה נובע מ לחלק את הנכסים השוטפים בהתחייבויות השוטפות של החברה, מה שיאפשר לנו לזהות כמה פעמים החברה יכולה לכסות את ההתחייבויות השוטפות בנכסיה השוטפים?. מומלץ שרמת היחס הזה תהיה תמיד מעל 1.
4. נזילות מדרגה ראשונה.
יחס זה דומה לזה שדיברנו עליו בפסקה הקודמת, אך במקרה זה מופחת שווי המניות הקיימות בחברה מהנכסים השוטפים. זה ידוע בכינויו ה בדיקת חומצה וכמו במקרה הקודם, מומלץ לאתר את רמת היחס הזה לפי מעל 1. יחס זה הוא אחד הפופולריים ביותר מכיוון שהוא מאפשר למדוד את הנזילות של חברה במהירות ובאמינות, בהינתן אינו לוקח בחשבון את שווי המניות הנוכחיות בחברה. הסיבה לכך היא שהמלאי של החברה יש למכור אותם תחילה על מנת לחשב נזילות שהם מספקים.
5. הון חוזר:
יחס זה אומר לנו את הפרש נוכחי בין נכסים שוטפים להתחייבויות שוטפות של החברה. זה מאפשר לנו לדעת אם עם הנכסים השוטפים של החברה, כלומר, מה הם מתכוונים לגבות תוך פחות משנה, יכול לכסות את ההתחייבויות השוטפות, כלומר, חובות לכיסוי תוך פחות משנה.