המתקפה האמריקאית האחרונה נגד מתקני גרעין באיראן עוררה גל של עצבנות בשוקי הפיננסים והאנרגיה העולמיים . המתקפה, שבאה לאחר שבועות של מתיחות גוברת במזרח התיכון, הציבה משקיעים ואנליסטים באחד התרחישים הלא ודאיים והעדינים ביותר שנראו בשנים האחרונות.
בשעות מיד לאחר ההפצצה, מחירי הנפט זינקו, בעוד שוקי המניות ונכסי הסיכון העולמיים נסחרו בזהירות רבה . האפשרות של חסימת מצר הורמוז האסטרטגי - דרכו עוברים כחמישית מהנפט הגולמי בעולם ושיעור דומה של גז טבעי נוזלי - הפכה למוקד תשומת הלב. חששות מהסלמה נוספת של הסכסוך מגבירים את התנודתיות בכל המגזרים.
נפט ואנרגיה, בעין הסערה
מאז ההכרזה על התקיפה האמריקאית, חוזים עתידיים על נפט גולמי מסוג ברנט עלו ביותר מ-11%, וגם חוזים עתידיים על נפט גולמי מסוג ווסט טקסס חוו עלייה דומה . הנתונים אינם מותירים ספק לגבי העצבנות הקיימת: מומחים מצביעים על כך שבמקרה של סגירה אפקטיבית של מיצרי הורמוז, מחיר החבית עשוי לטפס ל-120 דולר או אפילו 130 דולר , מצב שלא נראה מאז משברי אנרגיה היסטוריים.
לא רק נפט גולמי נמצא תחת לחץ; גם גז טבעי חווה עליות משמעותיות במחירים . לחץ כפול זה משפיע במיוחד על אירופה, אשר מסתמכת במידה רבה על יבוא כדי לענות על צרכי האנרגיה שלה, כמו גם על מדינות אסיה, הקונות העיקריות של גז טבעי נוזלי המיוצא מאזור המפרץ.
ההשלכות המיידיות מתחילות להיות מורגשות במחירי הדלק במדינות כמו ארצות הברית, שם העלות הממוצעת לגלון כבר עולה ומאיימת לעליות נוספות בימים הקרובים. אנליסטים מזהירים כי אם המשבר יימשך, מחיר הדלק הממוצע עלול בקלות לעלות על 3,40 דולר לגלון , ואף לעלות על 5 דולר אם המצב יחמיר.
מומחים כמו פטריק דה האן מציינים כי עליית המחירים עלולה להתגלגל ישירות לצרכנים , מה שיגדיל את עלות הדלק לא רק, אלא גם את עלות החשמל - במיוחד עקב ההשפעה על תחנות כוח במחזור משולב ותמהיל האנרגיה האירופי - ושל מוצרים בסיסיים עקב העלייה בעלויות התחבורה.
שווקים פיננסיים, השקעות ונכסי מקלט בטוחים
תגובת שוקי המניות הבינלאומיים הייתה, נכון לעכשיו, פחות דרמטית מהצפוי בהתחשב בהיקף האירוע, אם כי אנליסטים מסכימים כי השבוע הקרוב יהיה תנודתי ועם פוטנציאל לירידות נוספות . מדדי אירופה וארה"ב ירדו בין 1,5% ל-2% מאז תחילת הלחימה, אם כי השוק ממתין לתנודות חדות יותר ככל שהאירועים יתפתחו.
לעומת זאת, זהב, אג"ח ממשלתיות של ארה"ב והדולר האמריקאי חיזקו את תפקידם המסורתי כנכסי מקלט בטוחים . הדולר התחזק בכ-0,9% מאז תחילת הסכסוך, בעוד שהביקוש לגידור בשווקים גובר כדי להגן מפני החמרה אפשרית של המצב.
שוק המניות בישראל הפתיע בעליות היסטוריות, המשקפות את התפיסה בקרב חלק מהמשקיעים כי המהלך של וושינגטון עשוי לסלול את הדרך לשיתוף פעולה דיפלומטי. עם זאת, בשאר המזרח התיכון, השווקים זהירים יותר, עם תנועות מעורבות בהתאם לקרבה של כל מדינה ומשקלה במגזר האנרגיה.
באשר למשקיעים, מנהלי קרנות ובנקים גדולים ממליצים כעת לשמור על קור רוח, לגוון את תיקי ההשקעות ולהעדיף מגזרים הגנתיים כמו אנרגיה, זהב, מוצרי צריכה בסיסיים ובריאות. ההיסטוריה מצביעה על כך שלבהלות גיאופוליטיות יש נטייה להיות בעלות השפעות זמניות על שוקי המניות, אך אי הוודאות הנוכחית מצדיקה ערנות מתמשכת.
סיכונים כלכליים ופוליטיים לטווח בינוני
גורם מפתח הוא ההשפעה העקיפה שיכולה להיות לאינפלציית האנרגיה על המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים . עם עליית המחירים, עולה האפשרות שהפדרל ריזרב, הבנק המרכזי האירופי או בנקים מרכזיים אחרים ידחו או ידחו את קיצוצי הריבית. דבר זה ישפיע על הריבית היוריבור, על עלויות המשכנתאות, על הפעילות העסקית ובסופו של דבר על התעסוקה.
יתר על כן, אי הוודאות הפוליטית עצמה והפוטנציאל לתגובה איראנית - כפי שהפרלמנט האיראני כבר הזהיר, והמליץ רשמית על סגירת מיצרי הורמוז - מוסיפים לחץ על הכלכלה העולמית . הסיכון לסטגפלציה, שבה הצמיחה הכלכלית נעצרת והמחירים עולים, הופך לדאגה של ממש עבור אנליסטים ומוסדות.
ישנם מומחים שמזהירים כי עלייה מתמשכת של 20%-30% במחיר הנפט עלולה להפחית את הצמיחה העולמית בין 0,5% ל-1% , בעוד שהאינפלציה הצרכנית תחווה עלייה פרופורציונלית.
