בעולם גלובלי, לחברות יש לא רק הזדמנות לסחור עם מדינות אחרות, אלא גם לייצר במדינה שאינה מדינת המוצא שלהן. למרות שנוהג זה התברר כאטרקטיבי ורווחי עבור עסקים רבים, כיום החסרונות בכך מובילים חברות לחשוב מחדש על המצב. כלומר, להחזיר את הייצור לארצות המוצא שלהם. "החזרה הביתה" זו היא מה שמכונה ריסורינג, ובמשך שנים היא הופכת לפופולרית ומתבצעת יותר ויותר.
אבל מה זה מה הניע את החזרה לצבור כוח?? מהם החסרונות של ייצור במדינות אחרות? והכי חשוב, מה הולכות להרוויח חברות בהחזרת הפקות לארץ המוצא שלהן? לאחר מכן, יחד עם התשובות לכל השאלות הללו, אנו מסבירים מה זה רישורינג ובמה מדובר.
מה זה רישורינג?
זהו התהליך שבו חברות מחזירות את ייצור וייצור מוצריה למדינות המקור. ריסורינג ידוע גם בתור inshoring, onshoreing או backshoring. תופעה זו מתרחשת מונעת מאובדן היתרונות שבעבר הפכו את הייצור מחוץ למדינה לרווחי. הדוגמה הנהדרת היא סין, שבה חברות רבות הקימו את מרכזי הייצור שלהן וכעת הן חוזרות למדינות מהן הן מגיעות.
מדוע זה קיבל רלוונטיות רבה יותר בימינו ניתן למצוא אפילו בחדשות. ההסבר הראשון הוא זה מדינות מסוימות ראו את מחיר העבודה עולה. אם יש לנו מה לשלם השכר יקר יותר, זה הופך לחיסרון לעומת מה שפעם יכול היה להיות מוטיבציה ואינטרס כלכלי מצד החברות. כמו כן, במהלך השנים שקדמו לקוביד, מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין גרמה לכך שהיא לא תהיה מעניינת כל כך תלוי באיזה יבוא ויצוא.
המקרה הוא שבין מדינות אחרות, 2020 סומנה על ידי ה הפסקות שרשרת האספקה עקב קוביד עם השפעה עולמית. זה היה עוד תמריץ לחברות רבות יותר חסרות החלטיות לשקול ולהתחיל לבצע מדיניות מחדש. התופעה לא פסקה, ולאחרונה, 2022, בשל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה והצעדים והעמדות השונות שננקטו על ידי הממשלות השונות, סייעו להגביר את הרישור בקרב חברות רבות.
מה זה אוףשורינג?
זה תהליך הפוך מ-rehoring. זוהי העברת תהליך הייצור של סחורות למדינות זרות. בדרך כלל מונע על ידי להפחית עלויות בתהליכי ייצור עקב עבודה או חומרי גלם. זה היה פופולרי במיוחד בעשורים האחרונים בשל העלייה בשכר העובדים במדינות מפותחות.
היו גורמים רבים שהשפיעו על ההחלטה להעביר חברות. לא רק הרצון להפוך את התהליכים לרווחיים על ידי הפחתת עלויות, בסופו של דבר חלק מהעובדים לא היו מוכנים לחלוטין לבצע עבודות מסוימות. תופעה זו יכולה להיות התוצאה, לא כל כך הסיבה לכך שהרמה האקדמית בכלל עלתה. רבים מהאנשים המוכשרים הללו יהיו אז אלה שיעבדו במחקר ופיתוח מארצות המוצא שלהם.
מה זה Nearshoring?
מונח נוסף שהפך פופולרי הוא Nearshoring. זה דרך ביניים בין ריסורינג ל-offshoring. מדובר בהעברת מרכזי הייצור והעברתם לא מדינה קרובה לארץ המוצא. אז כמה יתרונות תחרותיים נרשמים כאשר המיקום הישן כבר לא רווחי או אטרקטיבי, והקרבה למיקום מוערכת.
הצלחנו להעריך את התהליך הזה עם העברה של כמה חברות אמריקאיות שהיו ממוקמות בסין שהועברו כעת למקסיקו. כך חברות מוצאות איזון בין איכות, רווחיות וביטחון בעסקיהן.
איזה יתרון יש ל-reshoring ואיזו הזדמנות היא מציעה?
עולם מתפתח ללא הרף מביא אתגרים עסקיים שמאלצים אותך לעזוב את אזור הנוחות שלך כדי להצליח. הילוך אחורי בהעברה או ברילוקיישן של חברות מעמיד למבחן את הגישות שעבדו עד כה. אבולוציה טכנולוגית ואוטומציה מהתהליכים עוזרים להפחית את עלויות כוח האדם שאותם אזורים יכולים לתפוס. כך מרוויחים יעילות וייעול המשאבים, יכולת העברת הון אנושי למשימות המעניקות ערך מוסף למוצרים.
בתורו, המוצרים פחות ופחות סטנדרטיים, ופתיחת קווים שונים וגיוון עסקי תוך קרבה לצרכן מסייעת להבטיח שלכל מצוקה לא תהיה השפעה כה ניכרת על החברות. עבור עולם שהשתנה שוב, רישור הוא שוב אטרקטיבי ו להיות קרובים לצרכנים.
סיבה נוספת היא כיבוד קניין רוחני שאולי לא תמיד מוסדרים כמו במדינת המוצא. בעיה זו משפיעה ישירות על החברה ויכולה גם להרתיע את הפיתוח של מוצריה אם ניתן יהיה לשכפל אותם מאוחר יותר. מחקר ופיתוח נוטים לתפוס אחוז גדול מהרווחים בחברות רבות.
מסקנות
זה יכול להיות פרדוקסלי שחברות שעזבו לייצר מחוץ לארץ המוצא שלהן מתחילות פתאום לחזור. למרות שלא באותו אופן, שיטות או דרכי פעולה מסוג זה אינן משהו חדש. מזה זמן רב, ומסיבות שונות, עסקים עם התמקדות מחוץ לאזור היו דבר שבשגרה. בכל אחד משלבי הרילוקיישן או ההחזרה הללו, התעוררו אתגרים חדשים הם פיתחו את הדרך לעשות עסקים.
למרות האתגרים שכרוך בהחזרה מחדש, זה יניע ויחפש דרכים חדשות למיקוד הייצור. באותו אופן, יתכן גם שכמו בעבר ניתן יהיה לנקוט גם הפעם בגישה אחרת. אם נוכל למקד נכון את ההון האנושי המתכלה בתהליכי האוטומציה החדשים, לעולם יש גם הזדמנות לתת קפיצת מדרגה איכותית בדרך לעשות דברים.