העולם עוצר שוב את נשימתו ב... החמרת המתיחות בין ישראל לאיראן, מצב שגורם לשווקים, לממשלות ולאזרחים להיות במתח. האפשרות של מלחמה גלויה בין שתי המדינות יוצרת רעידת אדמה כלכלית של ממש, שאדוותיה כבר מורגשות במגזרים מרכזיים, החל מאנרגיה ועד סחר בינלאומי.
בימים האחרונים, שוקי המניות בעולם ירדו בחדות, בעוד שמחירי הנפט זינקו. תגובות ראשוניות אלו של השוק הן רק הקדמה להשפעות הפוטנציאליות של הסלמה עמוקה וממושכת יותר בלב המזרח התיכון, אזור אסטרטגי לזרימת חומרי גלם ונתיבי סחר.
שוק אנרגיה תחת מתח: גורם הנפט והגז
בכל פעם שחוסר יציבות מטלטל את המזרח התיכון, מחיר הנפט הגולמי מגיב בעליות מסחררותבתרחיש הנוכחי, מחיר חבית נפט גולמי מסוג ברנט זינק ביותר מ-13%, העלייה היומית הגדולה ביותר מאז הפלישה לאוקראינה, והגיעה ליותר מ-78 דולר. אנליסטים מזהירים כי בתרחיש הגרוע ביותר, החבית יכולה להתקרב ל-130 דולר אם מצר הורמוז ייחסם או שיבושים בנתיבים אסטרטגיים.
המפתח לאזעקה הזו טמון ב- מיצר הורמוז, נתיב מים צר שדרכו עוברים כ-20% מהנפט העולמי ויותר מ-35% מסחור הנפט הגולמי הימי. אם איראן תחסום מעבר זה, כפי שהציעה בהזדמנויות קודמות, אספקת האנרגיה העולמית תיפגע קשות, ותעלה לא רק את מחיר הנפט אלא גם את מחיר הגז הטבעי הנוזלי, החשוב במיוחד לאירופה ולאסיה.
גם אם זרימת הנפט לא מנותקת לחלוטין, האיום על הורמוז זה כבר מספיק כדי להגביר את ציפיות האינפלציה ולהעלות את מחירי הדלק. כל זאת בזמן שגז טבעי נוזלי ממדינות כמו קטאר לא יוכל למצוא בקלות מסלולים חלופיים, מה שיגרום לעליית מחירי הגז באירופה עוד יותר.
תגובת השווקים: קריסות בשוק המניות ובריחה למקום מבטחים
העצבנות מורגשת ב- שווקים פיננסיים בינלאומייםפחד גרם למשקיעים למשוך כסף משוק המניות ולהשקיע אותו במקלטים בטוחים מסורתיים כמו אג"ח ממשלתיות וזהב, שמחיריהן עלו. שוקי המניות העיקריים באירופה ובארה"ב איבדו גובה, בעוד שמניות האנרגיה והביטחון התאוששו בעיצומו של הסכסוך.
חברות תעופה ותיירות נושאות את עיקר הנטל, המשקף חששות מעליית מחירי הדלק ושיבוש נתיבי האוויר אל המזרח התיכון וממנו. בינתיים, חברות נפט וקבלני ביטחון רואים עליות מחירים, וצופים הוצאות גבוהות יותר על ביטחון ואנרגיה.
אפשרות של עצירה ממושכת בסחר הימי, במיוחד בנקודות קריטיות כמו תעלת סואץ או האוקיינוס ההודי, מוסיפה שמן למדורה, ומשפיעה על מחירי התחבורה ועל זרימת הסחורות הבינלאומית.
השפעות ישירות על האינפלציה והצמיחה הכלכלית
עליית מחירי הנפט והגז יש השפעה ישירה על האינפלציה העולמיתעליית מחירי הדלק משתקפת במהירות בעלות הייצור וההובלה של מוצרים בסיסיים, מה שמגדיל את מחירי המצרכים ומפחית את כוח הקנייה של משקי הבית. ישנם מומחים שמעריכים כי על כל עלייה של 10% במחירי הנפט, האינפלציה עשויה לעלות עד 0,4% בשנה שלאחר מכן.
עבור כלכלות התלויות במיוחד באנרגיה מיובאת, כמו האיחוד האירופי ויפן, המכה תהיה גדולה אף יותר: בנוסף לעלויות אנרגיה גבוהות יותר, הצמיחה עלולה להתקרר ועלולה להיווצר סיכון לסטגפלציה (אינפלציה גבוהה וצמיחה נמוכה), רוח רפאים ישנה שכבר נחוויה במהלך משבר הנפט של שנות ה-70. הבנק המרכזי האירופי עלול להיאלץ להעלות את הריבית כדי לרסן את עליית המחירים, מה שיסבך את ההתאוששות.
בשווקים מתעוררים אחרים, כמו מקסיקו, גברה תנודתיות המטבע, עם תנודות משמעותיות בשער החליפין מול הדולר. זה מגיע בתקופה שבה סנקציות והגבלות על יצוא נפט איראני כבר מענישות מספר מדינות צרכניות.
נתיבי אספקה ושרשראות עולמיות תחת לחץ
La שבריריותן של שרשראות אספקה בינלאומיות הדבר ניכר שוב עם המשבר במזרח התיכון. בנוסף לסכנת המצור במצרי הורמוז, קיימים חששות מהתפשטות הסכסוך לנתיבי ים כמו מפרץ עדן, תעלת סואץ ואזורים הנמצאים תחת שליטת קבוצות המקושרות לאיראן, דבר שיגדיל את העלויות הלוגיסטיות ואת העיכובים באספקת סחורות ברחבי העולם.
אנליסטים רבים זוכרים את חוויית המגפה, כאשר שיבוש שרשראות האספקה הקריטיות הוביל למחסור במוצרים בסיסיים. כעת, חוסר הוודאות לגבי מקורם והגעתם של רכיבים וחומרי גלם זורע שוב ספק בקרב תעשיות וצרכנים ברחבי העולם.
בנקים מרכזיים, ריביות ותחזית עולמית
לנוכח מצב זה, הבנקים המרכזיים ניצבים בפני צומת דרכים קשהמצד אחד, לחץ אינפלציוני עלול לאלץ אותם להפסיק להוריד - או אפילו להעלות - את הריביות, מה שיפגע בהשקעות ובצריכה. מצד שני, אי ודאות וקיפאון כלכלי אפשרי הופכים את זה ללא מומלץ להדק את המדיניות המוניטרית יתר על המידה.
מומחים מציינים כי הפדרל ריזרב האמריקאי וה-ECB יפעלו בזהירות, ויעריכו האם זעזוע האנרגיה הוא זמני או הופך לאיום מתמשך על הצמיחה העולמית. בינתיים, קרן המטבע הבינלאומית וארגונים בינלאומיים כבר מעדכנים את תחזיות התמ"ג שלהם כלפי מטה עקב הסיכון שהסכסוך יימשך זמן רב מהצפוי.
מי יוצא גרוע יותר?
המכה הקשה ביותר תספוג יבואני נפט גדולים, חברות תעופה ותחבורהכלכלות אירופה, יפן ואמריקה הלטינית יחוו עלייה בחשבונות האנרגיה שלהן וירידה בתחרותיות שלהן. צרכנים ועסקים קטנים יבחינו גם בעליית מחירים של סחורות ושירותים בסיסיים.
במקום זאת, יצואני אנרגיה וקבלני ביטחון יוכלו להפיק תועלת בתחילה, כל עוד הביקוש לשירותים ומוצרים הקשורים לביטחון ואספקת אנרגיה נמשך.
פעולות תגמול אפשריות, חסימות או התקפות על תשתיות מפתח, כפי שנראו בשנת 2019 עם מתקני ארמקו, יחריפו את המצב ויוסיפו עוד יותר תנודתיות לשווקים.
החשש מהארכת הסכסוך וההשפעה על נתיבי הסחר, יחד עם עליית מחירי חומרי הגלם, מוצג כ... אתגר מרכזי לכלכלה העולמית, דווקא כאשר השפעות המשברים הקודמים טרם התפוגגו.